השעה 6 בבוקר, רונן קופץ למי הבריכה הצוננים, ובמשך 45 דקות שוחה הלוך וחזור. הוא שומע מוזיקה דרך אוזניות מיוחדות, הוא בקצב שלו, רגוע, מתחיל את הבוקר באווירה הטובה ביותר שאפשר. נשמע חלום? ממש ככה! העניין הוא שרונן עושה את זה בקאנטרי שקרוב למקום מגוריו. יש אחרים ששומרים על אותה שגרה מבורכת ומהנה בבית הפרטי שלהם. דין הוא אחד כזה. "שנים רבות חלמתי על בריכה בבית. בריכות שחיה ביתיות לא כל כך נפוצות בישראל, אבל אני ראיתי את הבריכה הביתית אצל קרוב משפחה שלי בארצות הברית ומיד ידעתי שאני רוצה גם".

בריכות שחיה ביתיות הן עניין מורכב שכרוך גם בעלויות ובאישורים רבים. "בשנים האחרונות אני עובד בעבודה שמניבה לי שכר מאוד גבוה", מספר דין. "יחד עם אשתי החלטנו לשים בצד כל חודש סכום גבוה של כסף לצורך הגשמת חלום הבריכה הביתית. זה היה לי ממש חשוב. מעין 'וי' על הישג שרציתי לסמן כמה שיותר מהר. עבדתי לילות וימים לצורך העניין ובסוף הגענו ליעד הכספי. בשלב הזה נדרש לערב אנשי מקצוע לצורך הנפקת האישורים המתאימים. זה שלב בירוקרטי די ארוך, ובישראל הוא גם יכול להיות מאוד מתיש, אבל כאמור, הייתה לי מטרה שכל הזמן ראיתי לנגד העיניים. לכן, עשינו הכל כמה שיותר מהר כדי לזרז את העניין".

בראש השנה לפני שנה דין ואשתו קיבלו את כל האישורים הנדרשים. "זו הייתה תחושה אדירה. אני זוכר ששמחנו יחד עד הגג, כאילו קיבלנו מהיקום אישור כזה שהשנה הזו נפתחה ברגל ימין. מהר מאוד התחילו החפירות בחצר. גם זה שלב מאתגר, בעיקר למי שאוהב סדר וניקיון כמוני. הבנתי שאם אנחנו רוצים לעבור בשלום את השלב הזה צריך פשוט לשחרר ולהעלים עין, וכך היה. במשך כמה שבועות טובים הבית היה הפוך, אבל הצלחנו להכיל את העניין. ריכזנו חפצים במקומות מסויימים ויצרנו לנו איים של סדר בתוך הכאוס. כמובן שבאותה תקופה אי אפשר היה לצאת בכלל לחצר, אבל היה ברור שזה עניין זמני ומהר מאוד הכל יהיה מאחורינו".

למרות שהתקנת הבריכה ארכה זמן רב יותר מהמשוער, דין עדיין מרוצה מאוד מהתוצאה. "אני חושב שלכל אחד מגיע להגשים חלומות בחיים האלו. בריכות שחיה ביתיות לא מתאימות לכל אחד, אבל לי זה מתאים בול. אני עובד בשעות מטורפות ולכן מנוי לקאנטרי הוא לא רלוונטי מבחינתי. אני מגיע הביתה, קופץ לבריכה, שוחה, מוציא את כל האגרסיות, התסכולים ונכנס הביתה רגוע, שליו ומאושר. אם אני מצליח לשחות בבוקר, בכלל אין שמח ממני. בקיצור – השקעה שווה".